יום הזיכרון בכפר ויצו הדסים. פגי פייקר משתפת ומצלמת

45 נופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה ושלושה נוספים שנהרגו ונרצחו. כפר הנוער ותיכון ויצו הדסים מתייחדים עם הנופלים

הטקס הראשון שלי כאימא בתיכון ויצו הדסים.
הרגע הקטן ומרגש של ביתי רומי בוגרת תיכון ויצו הדסים ובני איתן שמסיים השנה כיתה ט.
איך התחילה השנה המרגשת ואיך ה 7.10 הפך להיות נקודת שבר משבר צמיחה, כל אדם ילד ילדה ואפילו בעלי החיים והצמחים חוו פרידה פגיעה שבר חור בלב.
והיום באתי עם הבת שלי לראשונה לטקס לתת כבוד לנופלים, לתת כבוד למנהל בית הספר, דרור פלטין, איש צבא ואיש עם לב ואכפתיות שלא מוותר על אף ילד וילדה גם כשהוא משרת את המדינה.

דרור נשא דברים בטקס ובין השאר אמר:

“יום הזיכרון ה76 למדינת ישראל לזכר 25040 הנופלים במערכות ישראל ו5100 נרצחים בפעולות  האיבה , השנה נוספו למניין הנופלים 760 חללים שנהרגו במלחמת חרבות ברזל. לבית הספר ויצו הדסים 45 נופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה , ובמלחמה האחרונה נהרגו ונרצחו 3 מבוגרנו.

המשפחות השכולות, לא זקוקות ליום הזיכרון הזה. המשפחות זוכרות יקיריהם כל שנה, כל יום כל שעה. המשפחות זקוקות אולי ליום אחד של שכחה. 

ביום זה עלינו לזכור את כל אלו שבזכותם אנו כאן, נגזר עלינו לחיות  על חרבנו, להגן על מדינת ישראל כל אחד בתורו כל אחד במשמרתו. עלינו להאמין בצדקת הדרך ולפעול על מנת לשמור על מדינת ישראל.

אנחנו מחויבים לממש את צוואת–הנופלים במלואה: להמשיך להקים כאן בית, לטעת עץ, ללדת ילד, לגדל את הילד הזה ולהיאחז כאן מאז ולתמיד. 

כי אין לנו ארץ אחרת”

ענת וידור נשיאת ויצו נשאה דברים ואמרה בין השאר:

“הרגשתם היטב את הזעזוע הגדול שהביאה המתקפה הרצחנית בדרום. אל רשימת 45 הנופלים, בוגרי כפר הנוער ויצו הדסים מכל מערכות ישראל, הצטרפו, למרבה הצער, שמות נוספים: מתן אקשטיין ו-אדיר מסיקה, זכרם לברכה, שנרצחו עת ניסו להציל חיים ברעים ו-אופיר ליבשטיין זכרו לברכה, ראש המועצה שנפל בקרב עם מחבלים.
בין החטופות והחטופים היקרים שלנו, נמצא גם איתן הורן, שהיה מדריך בהדסים ונחטף מניר עוז. כולנו מייחלים לחזרתו הביתה במהרה.
תלמידות ותלמידים, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל אינו רק מועד של צער וגעגוע. זהו גם יום שמביא איתו גאווה גדולה: גאווה שאלו הם הבנות והבנים שלנו, אשר כל אחד מהם – בתורו ובדורו – הבין שזוהי העת שלו לתרום את חלקו למען הגנת המדינה. הם מילאו את משימתם חרף הסיכון הרב.
ואנחנו גאים בהם מעומק ליבנו.”

ראיתי בעיניים שלי את ליאור מ”נעלה”, חייל בודד שנכנס לי ללב ולתוך החיבוק 30 שניות שלי כשחיבקתי אותו בשם אימא שלו שנמצאת בצרפת. ליאור נלחם להיות לוחם ונלחם להיות אזרח שתורם מהלב ומהנשמה והתגאיתי והתרגשתי לשיר אתו ולצידו את התקווה.
כעולה וגולה מטהרן בשנת 79 כשאני בת 3, בת לאבא ציוני, נכדה של סבא יצחק בן ציון שהיה חיל בגובה 1.50 בטהרן והיה מפרנס את משפחתו שמונה יחד אתו 9 נפשות.
נכדה למטריאכית שגידלה ביד רמה את ילדיה ונכדיה.
ראיתי בלב שלי ילדים בוגרי בית אבי ששואלים מתי אני באה להעביר שיעורים.
ראיתי את לירן מסיקה מרטיט את הלב של כולנו ולא נשאר אדם אחד שלא מחה דמעה ונשבר.
בבקשה תמשיכו לחיות, תמשיכו לאהוב, תהיו טובים תהיו מאוחדים, אתם ואנחנו דור ההמשך לנצח את החושך.
המוזיקה השירים הנאום המרגש חדרו ישר לתוך חדרי הלב של כולנו.
הצוות שמחבק את הבוגרים והחיילים והחיילות הכבוד והפקקים .
אני גאה לגור באבן יהודה גאה להיות אמא וחברה של הילדים של החיים.
את יודעת אמא שבשמיים כולנו ילדים של החיים/חגים.

כתיבה וצילום : פגי פייקר