כיתת הכוננות של אבן יהודה בפעולה

המשימה הפעם – סריקת אתרי הבניה באבן יהודה

שעת ערב מאוחרת, כיתת הכוננות של אבן יהודה מתכנסת במועצה לקראת פעילות נוספת לשבירת השגרה.

אל כיתת הכוננות חוברים מתנדבים וסיירים.

המפות נפתחות והכח מתחלק לפי משימות מוגדרות שהוכנו מראש, מיד אתה מבין שהכח מורכב מאנשי צבא מקצועיים ומבצעיים, יש פקודות, חסימות, תרחישים, בדיקת ציוד..אולי אנחנו לא בעזה אבל ההסתכלות היא ככח צבאי אפקטיבי לכל דבר.

אתה מרגיש שמעבר להוואי של בני המקום, אנשים הגיעו כדי לשמור על הבית, כדי לתת לתושבים ביטחון ויותר חשוב מכך, הרגשת ביטחון שכל כך חסרה לנו.

המשימה הפעם – סריקת אתרי הבניה באבן יהודה.

הכח יוצא לנקודת התכנסות סמוך לאתר הראשון, בנקודת ההתכנסות עוברים פעם שניה על המפות, כל צוות בודק שוב האם הוא מבין היכן עליו להיות והאם כל הציוד עליו, צוותים המיועדים לחסימת כניסות ויציאות, צוות מאבטח וצוות הסריקה, עוברים שוב על כללי הבטיחות, לא משאירים שום דבר ליד המקרה, כלל התרחישים נבדקים שוב עד תרחיש הכלב הנובח או השכן העצבני.

מנקודת ההתכנסות יוצאים למשימה, כמו בגלגל שיניים משומן כל צוות מגיע למקום לפי הזמנים שנקבעו, בקשר כל אחד מודיע על ההתמקמות, צוות הסריקה מגיע לפתח האתר.

לפני שנכנסים, תדריך מיוחד על דרך הסריקה, הצוות מקבל תדריך מקצועי כיצד עליו לסרוק בתוך שטח בנוי, יש חוקים, זוויות, שטחי הריגה ודרך חיפוי אחד על השני, על כל דבר עוברים פעמיים.

שכנים פותחים חלונות, יוצאים לחצר, לא מבינים מה עושים חיילים מתחת לבית שלהם, בין רגע הם מזהים, זה מה שיפה בכיתת בני המקום, כולם מכירים את כולם, מיד אתה מקבל ברכות ותודות וחיוכים – אתה ישר מבין את החשיבות הרבה בפעילות, מעבר למשימה עצמה יש את שותפות הגורל.

הצוות נכנס לאתר בליווי מפקד שניכר שכבר עבר את זה על רטוב במקומות שהוא לא מספר לנו, כל פניה, כל חדר, כל מסדרון מקבל הסבר והתייחסות משלו.

אנחנו עוברים חדר חדר, קומה קומה, לא משאירים שום פינה שלא נסרקת, כל חלל וגומחה מזוכה בתורה ומשם עוברים לגג ויורדים לחצר.

לאורך הסריקה אחד הדברים החשובים ביותר הוא לשמור על כללי הבטיחות בזירה שבה ישנם קירות שלא סיימו לבנות, קרשים, מסמרים ובורות.

אנו מודיעים בקשר שהזירה כולה מזוכה ושאנחנו יוצאים, בחוץ שוב נאסף כל הכח לשיחת מסקנות ותובנות, איך עברה הסריקה, האם המחסומים היו אפקטיביים, האם הציוד עשה את העבודה והחלק הכי חשוב – מה לא היה טוב.

משם יוצאים לנקודה הבאה.

ההרגשה היא שעשית משהו חשוב, שהועלת, שיש כח אמתי ומקצועי שיודע לעשות את העבודה ולא בא לשחק, שהימים האלו הצליחו לשים בצד את כל הציניות ואת השגרה של התושב היחיד והציף למעלה את המחויבות לקהילה ואת חרדת הקודש לשמור על החיים.

בסיום המשימה לקחתי את מפקד כיתת הכוננות היישובית, ברק פלאצ’י לשיחה קצרה וביקשתי ממנו בכמה מילים, לספר קצת על הכיתה ועל המשימה:

ברק פלאצ’י :

אנחנו היינו בין הישובים הראשונים בארץ שהקימה את כיתת הכוננות, הכיתה מורכבת מלוחמים יוצאי יחידות מובחרות מחוד החנית של צה”ל.

הפעילות הנוכחית התמקדה באתרים חשודים שמתבצעת בהם שהיה בלתי חוקית של עובדים מעבר לשעות שנקבעו על ידי המועצה.

זוהי פעילות אחת מני רבות שאנו מבצעים בכל יום, פעילויות שוברות שגרה של מחסומי פתע, סריקות ומשימות נוספות שלא פה המקום לפרטן וזאת מעבר לסיורים הרכובים 24/7 והאבטחה של המחסומים בלילות.

הקהילה שלנו התברכה באנשים איכותיים ותורמים, אנו ממשיכים לגייס ואני קורא לתושבים נוספים לפנות אלינו ולהתנדב על בסיס צו 8.

אני רוצה גם לתת הערכה עמוקה למתנדבי הכיתה שעושים את עבודתם נאמנה.